פורום חלומות
05/09/2008 - 20:12 מאת אורי אילוןכל יום גילינו שהשדה הקהילתי נבנה גם בלילה, בנושאים משותפים המלווים את האוהלים השונים. לילה אחד כמעט כולם חלמו על ההורים שלהם, ובלילה אחר חיות שונות ביקרו. כמעט כולנו עסקנו בחודש הזה בשיפוצים, הריסות ובניות של בתים. ותמוה ככל שזה יישמע, כמעט כולנו חלמנו על קניון. למה? אולי בגלל הסמל לתרבות הישנה ממנה אנחנו באים או אליה אנחנו חוזרים בתום הקורס. ואולי בגלל שהקניון תפס בתודעה הקולקטיבית את מקום הארכיטיפ ההיסטורי או המיתולוגי של האם – המעניקה, המכילה, שיש בה כל מה שאני מבקש.
פ’ שהגיעה מישראל ואמרה בתחילת הקורס שכל הנושא הפוליטי לא מדבר אליה ושלשמוע על המצב בטיבט סוגר לה את הלב, והתקשתה לקבל את המראה שלי שהמליצה לבדוק מאיפה מגיע הסירוב לשכב עם ערבים – חלמה שוב ושוב על ערבים. עבודת שלום של התת-מודע. י’ מבית-לחם עבר תהליך מדהים של להתגבר על הפחד, או להתגבר על הנטייה לא להתמודד עם הפחד. בהתחלה הרג את העקרב ועשה עיקוף מסביב לנחש. לקראת סוף הקורס הוא כבר היה מסוגל לקשור קשר איתם ולהמשיך הלאה מבלי להתעלם ומבלי להתעמת.
מתוך המון חלומות שמצטברים אצלי במחברת אני רוצה לשתף כאן בשלושה:
אחת. אני נכנס לחנות חדשה בקניון. הבעלים: חבורת גברים איטלקים, העובדים: תמריאנים. הקונספט המהפכני: שילוב של גאג’דים מוצרי חשמל מתקדמים (סולארים, דיגיטליים, המצאות) עם בית מרקחת. תמונה שנייה: אני חוזר לחנות והיא מפונה. מרטין מבסיר לי שהבעלים החליטו להעביר מקום. כלומר, הקונספט טוב אבל צריך מיקום אחר כדי שזה יעבוד.
הצעות: השפעת המחשבות על כלכלה קהילתית בת קיימא כמו זו שבקהילת דמנהור האיטלקית. שילוב בין ריפוי (הילינד ביוטופ) לטכנולוגיה מתקדמת (שמאפשרת להתנתק מהכלכלה החולה).
שתיים. אני קוטף סברס בלי כפפות. לרגע אני מפחד כי נזכר שיש קוצים אבל אני ממשיך לקטוף ולקלף בידיים ללא חשש וללא קוצים.
הצעות: בלילה עם סילקה, מתוך העמקה של אמון והתגברות על פחדים.
שלוש. ריצ’רד גיר או ארנולד שוורצנגר שוחה בתעלה בין מצריים לישראל. לא יורים בו אבל תופסים אותו ומעמידים למשפט למען יראו וייראו. מישהו מראה לי שאפשר לשחות ולגלוש גלים בתעלה אבל אסור לצאת לים הגדול. השחקן האמריקאי התחיל לצאת לים.
בסוף התעלה יש רציף קטן שבו מישהו מסביר לי שלשם לא מגיעים בכלל אנשים, רק זקן כפוף עם שלט שמזכיר מתי נכנסת השבת ושאחרי שהוא עובר הוא (זה שמספר לי) נרדם שם. אבל פתאום שאול מ”שוברים שתיקה” עובר עם עגלה עמוסה בעדויות של חיילים מהשטחים. הוא מנסה לגייס כסף למפלגה חדשה ועל קופסת התרומות מובטחת הפתעה לתורם ואני קורא בטעות: “הרפתקה”.
הצעות: ???
