<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><!-- generator="wordpress/2.0.11" -->
<rss version="2.0" 
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/">
<channel>
	<title>Comments on: שישו ושימחו בים אדני</title>
	<link>http://meta7.net/uri/92.html</link>
	<description>"אל תכבי את העבר, נרו יחיד כה ורפה. אם לא היתה זו אהבה, היה זה ערב סתיו יפה”. (אלתרמן)</description>
	<pubDate>Wed, 07 Jan 2009 07:48:19 +0000</pubDate>
	<generator>http://wordpress.org/?v=2.0.11</generator>

	<item>
		<title>by: גלעד</title>
		<link>http://meta7.net/uri/92.html#comment-492</link>
		<pubDate>Mon, 16 Jun 2008 13:51:36 +0000</pubDate>
		<guid>http://meta7.net/uri/92.html#comment-492</guid>
					<description>בזמן האחרון, כל העבודה שלי היא בתחום הדמיון.
גם בעבודה (מה שקוראים עבודה=יוצאים מהבית ומגיעים למשרד ומתיישבים מול המחשב), וגם בבית (עבודה קשה יותר לעיתים, מבחינה פיזית ונפשית).
100%.
מדהים.
אחיך</description>
		<content:encoded><![CDATA[<p>בזמן האחרון, כל העבודה שלי היא בתחום הדמיון.<br />
גם בעבודה (מה שקוראים עבודה=יוצאים מהבית ומגיעים למשרד ומתיישבים מול המחשב), וגם בבית (עבודה קשה יותר לעיתים, מבחינה פיזית ונפשית).<br />
100%.<br />
מדהים.<br />
אחיך
</p>
]]></content:encoded>
				</item>
	<item>
		<title>by: אורי אילון</title>
		<link>http://meta7.net/uri/92.html#comment-491</link>
		<pubDate>Sun, 15 Jun 2008 21:19:35 +0000</pubDate>
		<guid>http://meta7.net/uri/92.html#comment-491</guid>
					<description>היי שחר. התאכזבתי לקרוא על ההחלטה שלך שלא להגיע לתמרה בינתיים. יש לי תחושה שכשאני אחזור לארץ (מאי 2009) אתה תגיע לכאן בתום דרכים ושאלות. ויש לי ודאות שבסוף עוד ניפגש ונתאחד. מאחל לך הצלחה והנאה וגדילה בהמשך הדרך הפתלתלה.

היי אחותי. מזמין אותך לטיול ירח. כולם כאן מתרגשים לקראת בואך. גם הצבים באגם החום.

היי אחי. תודה. הדמיון לשלטון. האם העבודה שלך היא בעיקרה מדע (אחד ועוד אחד שווה...?) או דמיון (להמציא מכונה שעושה שאפשר יהיה לדבר בין טוקיו להוד השרון)?</description>
		<content:encoded><![CDATA[<p>היי שחר. התאכזבתי לקרוא על ההחלטה שלך שלא להגיע לתמרה בינתיים. יש לי תחושה שכשאני אחזור לארץ (מאי 2009) אתה תגיע לכאן בתום דרכים ושאלות. ויש לי ודאות שבסוף עוד ניפגש ונתאחד. מאחל לך הצלחה והנאה וגדילה בהמשך הדרך הפתלתלה.</p>
<p>היי אחותי. מזמין אותך לטיול ירח. כולם כאן מתרגשים לקראת בואך. גם הצבים באגם החום.</p>
<p>היי אחי. תודה. הדמיון לשלטון. האם העבודה שלך היא בעיקרה מדע (אחד ועוד אחד שווה&#8230;?) או דמיון (להמציא מכונה שעושה שאפשר יהיה לדבר בין טוקיו להוד השרון)?
</p>
]]></content:encoded>
				</item>
	<item>
		<title>by: גלעד</title>
		<link>http://meta7.net/uri/92.html#comment-490</link>
		<pubDate>Sun, 15 Jun 2008 19:58:34 +0000</pubDate>
		<guid>http://meta7.net/uri/92.html#comment-490</guid>
					<description>הפרשנות שלך על הופמן, יפה יותר מהופמן עצמו.
ואולי זה הופמן עצמו ????</description>
		<content:encoded><![CDATA[<p>הפרשנות שלך על הופמן, יפה יותר מהופמן עצמו.<br />
ואולי זה הופמן עצמו ????
</p>
]]></content:encoded>
				</item>
	<item>
		<title>by: אמה שם-בה</title>
		<link>http://meta7.net/uri/92.html#comment-489</link>
		<pubDate>Sun, 15 Jun 2008 17:56:06 +0000</pubDate>
		<guid>http://meta7.net/uri/92.html#comment-489</guid>
					<description>אמה חושבת בתמונות.
ברגע זה.
תמונות הים
תמונות האהבה
תמונת עצמי בתמרה בעוד כמה ימים.
נראה לי שאסע באופניים אל הפרדייס פלייס.
ותמונות אחי.
שני אחי.

וגם תמונה של רינה עולה בליבי עכשיו.
והלילה שהיה לנו בלוטן עם סיפורים עד הבקר.
יש לה יום הולדת היום. וכמה טוב שנולדה לתוך עולמנו.

יפה היה איך שגלעד עשה תפנית.
והסביר לעצמו.  עוד לפני שהגיע התשובה.

אני מתעוררת לחיים. אני מתעוררת לחיים.</description>
		<content:encoded><![CDATA[<p>אמה חושבת בתמונות.<br />
ברגע זה.<br />
תמונות הים<br />
תמונות האהבה<br />
תמונת עצמי בתמרה בעוד כמה ימים.<br />
נראה לי שאסע באופניים אל הפרדייס פלייס.<br />
ותמונות אחי.<br />
שני אחי.</p>
<p>וגם תמונה של רינה עולה בליבי עכשיו.<br />
והלילה שהיה לנו בלוטן עם סיפורים עד הבקר.<br />
יש לה יום הולדת היום. וכמה טוב שנולדה לתוך עולמנו.</p>
<p>יפה היה איך שגלעד עשה תפנית.<br />
והסביר לעצמו.  עוד לפני שהגיע התשובה.</p>
<p>אני מתעוררת לחיים. אני מתעוררת לחיים.
</p>
]]></content:encoded>
				</item>
	<item>
		<title>by: שחר אור</title>
		<link>http://meta7.net/uri/92.html#comment-488</link>
		<pubDate>Sun, 15 Jun 2008 10:29:42 +0000</pubDate>
		<guid>http://meta7.net/uri/92.html#comment-488</guid>
					<description>אך... (אנחה) כמה אני רוצה להיות כבר בתמרה. תיהנה מכל רגע!</description>
		<content:encoded><![CDATA[<p>אך&#8230; (אנחה) כמה אני רוצה להיות כבר בתמרה. תיהנה מכל רגע!
</p>
]]></content:encoded>
				</item>
	<item>
		<title>by: אורי אילון</title>
		<link>http://meta7.net/uri/92.html#comment-487</link>
		<pubDate>Sun, 15 Jun 2008 08:43:52 +0000</pubDate>
		<guid>http://meta7.net/uri/92.html#comment-487</guid>
					<description>המשך מהפוסט הקודם - 
למה צריך תפילות כמו: 

תפילת התעמעמות האור (מי ייתן והשמש תכהה וגומר).
תפילת הריפיון (להיחלשות הפעולות. לקהות של מעשים).
תפילת התום (שיבוא הקץ לחריפות המחשבה).

ראשית, מה שיפה בהופמן שלפעמים לא ניתן להסביר אותו. לפעמים המלים שלו נוגעות במקומות שהשכל לא מגיע אליהם. 
ובכל זאת, התעמעמות האור היא מושא ראוי וחשוב לתפילה כפי שלמדנו כבר מהנסיך הקטן: "הכל יודעים כי בהגיע שעת הצהריים בארצות הברית, שוקעת השמש בצרפת". כלומר התכהות והתעמעמות והיעלמות האור הם סימן לזריחה במקום אחר (אליו אנחנו מחוברים תמיד בהיותנו תושבי כדור הארץ) וגם - לפלא הזריחה שיבוא למחרת.
כשהשרירים שלי נתפסו מהמסע באופניים התפללתי לריפיון. עכשיו יום ראשון כאן ואני מתפלל לריפיון של פעולות, לשבת של מנוחה.
ואולי מתוך הניסיון להסביר עולה מעצמו גם הצורך בתום של הילדים שלך (האחיינים שלי) כתחליף לחריפות המחשבה הגברית והצינית השולטת בחלק גדול מעולמנו.

מסקרן אותי מה אמה חושבת עכשיו ברגע זה.</description>
		<content:encoded><![CDATA[<p>המשך מהפוסט הקודם -<br />
למה צריך תפילות כמו: </p>
<p>תפילת התעמעמות האור (מי ייתן והשמש תכהה וגומר).<br />
תפילת הריפיון (להיחלשות הפעולות. לקהות של מעשים).<br />
תפילת התום (שיבוא הקץ לחריפות המחשבה).</p>
<p>ראשית, מה שיפה בהופמן שלפעמים לא ניתן להסביר אותו. לפעמים המלים שלו נוגעות במקומות שהשכל לא מגיע אליהם.<br />
ובכל זאת, התעמעמות האור היא מושא ראוי וחשוב לתפילה כפי שלמדנו כבר מהנסיך הקטן: &#8220;הכל יודעים כי בהגיע שעת הצהריים בארצות הברית, שוקעת השמש בצרפת&#8221;. כלומר התכהות והתעמעמות והיעלמות האור הם סימן לזריחה במקום אחר (אליו אנחנו מחוברים תמיד בהיותנו תושבי כדור הארץ) וגם - לפלא הזריחה שיבוא למחרת.<br />
כשהשרירים שלי נתפסו מהמסע באופניים התפללתי לריפיון. עכשיו יום ראשון כאן ואני מתפלל לריפיון של פעולות, לשבת של מנוחה.<br />
ואולי מתוך הניסיון להסביר עולה מעצמו גם הצורך בתום של הילדים שלך (האחיינים שלי) כתחליף לחריפות המחשבה הגברית והצינית השולטת בחלק גדול מעולמנו.</p>
<p>מסקרן אותי מה אמה חושבת עכשיו ברגע זה.
</p>
]]></content:encoded>
				</item>
</channel>
</rss>
