Comments on: בלעין חביבתי, מסחה אהובתי http://meta7.net/uri/69.html "אל תכבי את העבר, נרו יחיד כה ורפה. אם לא היתה זו אהבה, היה זה ערב סתיו יפה”. (אלתרמן) Tue, 06 Jan 2009 21:49:15 +0000 http://wordpress.org/?v=2.0.11 by: מיכל נ. http://meta7.net/uri/69.html#comment-364 Sun, 09 Mar 2008 22:24:51 +0000 http://meta7.net/uri/69.html#comment-364 תודה מאוחרת לאורי ולשרון על התשובות . אני עדיין ממש לא מצליחה למצוא את הדרך לומר את דעותי בתוך משפחתי בלי ליצור יותר עוינות ומלחמה ממה שיש כרגע. אז אני לא מדברת וזה מצב רע. אבל כן אני יודעת שהכיוון הוא לנסות ולהיזכר במה שכן מחבר וכרגע פשוט לפתוח את הלב. איך משנים את המצב במזרח התיכון? אולי רק לשבוע , בפעם הבאה שיש תקיפה צבאית/ פיגוע הקריין יתבלבל בין הקורבנות הישראלים לפלסטינים ויהפוך צדדים. בשנייה אחרי שהאנשים בבית יבינו את הטעות , אולי מישהו מהם יתעורר לראות את האבסורד שבחלוקה הזאת ל"שלנו ולשלהם". תודה מאוחרת לאורי ולשרון על התשובות . אני עדיין ממש לא מצליחה למצוא את הדרך לומר את דעותי בתוך משפחתי בלי ליצור יותר עוינות ומלחמה ממה שיש כרגע. אז אני לא מדברת וזה מצב רע.
אבל כן אני יודעת שהכיוון הוא לנסות ולהיזכר במה שכן מחבר וכרגע פשוט לפתוח את הלב.

איך משנים את המצב במזרח התיכון?

אולי רק לשבוע , בפעם הבאה שיש תקיפה צבאית/ פיגוע הקריין יתבלבל בין הקורבנות הישראלים לפלסטינים ויהפוך צדדים. בשנייה אחרי שהאנשים בבית יבינו את הטעות , אולי מישהו מהם יתעורר לראות את האבסורד שבחלוקה הזאת ל”שלנו ולשלהם”.

]]> by: עומר http://meta7.net/uri/69.html#comment-341 Sun, 02 Mar 2008 22:06:10 +0000 http://meta7.net/uri/69.html#comment-341 תודה רבה על הלינק ליצירת המופת של רות דולורס וייס. הביצוע הזה שיחרר אצלי בכי שישב על החזה כבר כמה שבועות טובים... תודה רבה על הלינק ליצירת המופת של רות דולורס וייס. הביצוע הזה שיחרר אצלי בכי שישב על החזה כבר כמה שבועות טובים…

]]> by: אורי אילון http://meta7.net/uri/69.html#comment-334 Wed, 27 Feb 2008 19:49:38 +0000 http://meta7.net/uri/69.html#comment-334 היי שרון! ראשית - שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. תודה על הפידבק. מזה זמן שאני מרגיש שהכתיבה שלך רוצה להתנסות בלהיחשף ולהתערטל בסקס אנונימי (שבו אינך יודע מי יקרא אותך ואיך בדיוק...). כיף לי לקרוא אותך כאן. למה התכוונת ב"וגם כנות עמוקה לתיקון"? קשה לי לקבל שהראש שלי שייך לממלכת הכובש. הראש, השכלתני, הראציונאלי, שמחפש הגיון ולוגיקה, שמתבונן בכנות ובבהירות במציאות שמסביב ומנסה לייצר מחשבות על פתרונות יצירתיים... הראש הזה הוא חלק מהפתרון. הוא עוזר לי לזהות את הבעיות ומסמן עבורי את הדרך החוצה או פנימה. כשהגעתי לתמרה פחדתי מהכיבוש של הראש. מהחווייה ששמעתי מכאלה שלמדו כאן חששתי שאין מקום ללב מאימת ה"גייסט" האימתני. אבל עכשיו אני דווקא חוגג את ההרמוניה שבין שיתוף דומע לשעת לימוד אינטלקטואלית. זה מאזן את זה, זה נותן פרספקטיבה וזה נותן את ההזדמנות לבדוק את יישומה, זה נותן רוחב וזה נותן עומק... לב שאינו מחובר לראש נראה לי שברירי ובעל סיכויים גבוהים להיאטם בעצמו. יותר מידי לחץ על שריר אחד. מעניין לי לשמוע מהניסיון שלך - האם לשמוע עובדות חדשות על מה שנעשה לפלסטינים שינה את תפיסת העולם? האם פתיחת הלב לאישה פלסטינית (ולא רק לעצמך) שינתה את התודעה? היי שרון! ראשית - שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. תודה על הפידבק. מזה זמן שאני מרגיש שהכתיבה שלך רוצה להתנסות בלהיחשף ולהתערטל בסקס אנונימי (שבו אינך יודע מי יקרא אותך ואיך בדיוק…). כיף לי לקרוא אותך כאן.

למה התכוונת ב”וגם כנות עמוקה לתיקון”?

קשה לי לקבל שהראש שלי שייך לממלכת הכובש. הראש, השכלתני, הראציונאלי, שמחפש הגיון ולוגיקה, שמתבונן בכנות ובבהירות במציאות שמסביב ומנסה לייצר מחשבות על פתרונות יצירתיים… הראש הזה הוא חלק מהפתרון. הוא עוזר לי לזהות את הבעיות ומסמן עבורי את הדרך החוצה או פנימה.
כשהגעתי לתמרה פחדתי מהכיבוש של הראש. מהחווייה ששמעתי מכאלה שלמדו כאן חששתי שאין מקום ללב מאימת ה”גייסט” האימתני. אבל עכשיו אני דווקא חוגג את ההרמוניה שבין שיתוף דומע לשעת לימוד אינטלקטואלית. זה מאזן את זה, זה נותן פרספקטיבה וזה נותן את ההזדמנות לבדוק את יישומה, זה נותן רוחב וזה נותן עומק… לב שאינו מחובר לראש נראה לי שברירי ובעל סיכויים גבוהים להיאטם בעצמו. יותר מידי לחץ על שריר אחד.

מעניין לי לשמוע מהניסיון שלך - האם לשמוע עובדות חדשות על מה שנעשה לפלסטינים שינה את תפיסת העולם? האם פתיחת הלב לאישה פלסטינית (ולא רק לעצמך) שינתה את התודעה?

]]> by: שרון http://meta7.net/uri/69.html#comment-331 Wed, 27 Feb 2008 14:43:43 +0000 http://meta7.net/uri/69.html#comment-331 היי אורי, הוספתי את בלוגך למועדפים אצלי,נראה לי ,שאקרא בו יותר בתקופה הקרובה.יש בי רצון לבהירות עם עצמי בקשר למאי בתמרה,ובלוגך כרגע מבחינתי דרך טובה נוספת להתחבר לאנרגייה של התהליך התמרי. זאת ועוד ששמחה היא להיות מושרה מכתיבתך הקולחת והבהירה,ומאישיותך המתקשרת אהבה .מראה-במפגש עם מתנחלים,דת,לאום וממסד,מורגשים אצלי פיוזך מזדעזעים..ואהבתך מסתתרת מאחרי חרב פיפיות..וגם כנות עמוקה לתיקון..תודה. ולמיכל-מהחוויה שלי,כאחד שדגל בטרנספר,וש'פלסטינים' עבורו היה שם נירדף לשוחרי מוות(עדיין עם נטיה). הלב נפתח ומהדהד שלום כתוצאה מניקוי הפחדים שעוטפים את ליבינו,וצמצום הפער בין מי שאנחנו באמת ,ובין האופן שאנו מזהים את עצמינו. אף אחד לא יכל ולא יכול לשכנע אותי לא לפחד.במיוחד שהטיעונים לכל כיוון שווים תמיד במשקלם. וויכוחים ושיכנועים,שייכים לממלכת הראש הכובש,אליו ברחתי,וברחנו כולנו,ובורחים עדיין, מהפחד לפגוש בפחד שעוטף את ליבינו. יום אחד זה קרה,משהוא התחיל ללכת בתוכי לכוון הלב.. אוליי אלוהים נגע בליבי.. אוליי התדר החדש של היקום.. אוליי עוד ועוד אנשים שהדהדו את ליבם דייקו אליי עם קרן חמימה אחת.. אוליי ליבי עצמו התעורר פתאום בזמן הנכון להתנער מקליפות הפחד.. ואוליי הראש, היודע כל,החושב בקרירות זה שזיהיתי אותו כעצמי,ודרכו ניסיתי לעצב את עולמי ועולמם של אחרים,פשוט איכזב,התחיל לכאוב ונאטם,כשחווית החיים מבוססת בהרס ומוות.. לדעתי הכל יחד נכון..והעיקר שהלב נפתח אט אט,שלי ושלנו. ברור לי שהתהליך שאנו עושים בחיבור המחודש לליבינו דרך פחדינו,פועל גם על הסביבה. וברור לי ,שפתיחת ליבך לעצמך,תאפשר לאחיך קלות והשראה לפתיחת ליבו לעצמו....וכשזה יקרה...הוא יראה את הבני אדם שבפלסטינים,גם בלי שתדברו מילה על זה. אהבה...ושוב תודה אורי על המרחב המאפשר.. היי אורי,
הוספתי את בלוגך למועדפים אצלי,נראה לי ,שאקרא בו יותר בתקופה הקרובה.יש בי רצון לבהירות עם עצמי בקשר למאי בתמרה,ובלוגך כרגע מבחינתי דרך טובה נוספת להתחבר לאנרגייה של התהליך התמרי.
זאת ועוד ששמחה היא להיות מושרה מכתיבתך הקולחת והבהירה,ומאישיותך המתקשרת אהבה .מראה-במפגש עם מתנחלים,דת,לאום וממסד,מורגשים אצלי פיוזך מזדעזעים..ואהבתך מסתתרת מאחרי חרב פיפיות..וגם כנות עמוקה לתיקון..תודה.

ולמיכל-מהחוויה שלי,כאחד שדגל בטרנספר,וש’פלסטינים’ עבורו היה שם נירדף לשוחרי מוות(עדיין עם נטיה).
הלב נפתח ומהדהד שלום כתוצאה מניקוי הפחדים שעוטפים את ליבינו,וצמצום הפער בין מי שאנחנו באמת ,ובין האופן שאנו מזהים את עצמינו.
אף אחד לא יכל ולא יכול לשכנע אותי לא לפחד.במיוחד שהטיעונים לכל כיוון שווים תמיד במשקלם.
וויכוחים ושיכנועים,שייכים לממלכת הראש הכובש,אליו ברחתי,וברחנו כולנו,ובורחים עדיין, מהפחד לפגוש בפחד שעוטף את ליבינו.
יום אחד זה קרה,משהוא התחיל ללכת בתוכי לכוון הלב..
אוליי אלוהים נגע בליבי..
אוליי התדר החדש של היקום..
אוליי עוד ועוד אנשים שהדהדו את ליבם דייקו אליי עם קרן חמימה אחת..
אוליי ליבי עצמו התעורר פתאום בזמן הנכון להתנער מקליפות הפחד..
ואוליי הראש, היודע כל,החושב בקרירות זה שזיהיתי אותו כעצמי,ודרכו ניסיתי לעצב את עולמי ועולמם של אחרים,פשוט איכזב,התחיל לכאוב ונאטם,כשחווית החיים מבוססת בהרס ומוות..
לדעתי הכל יחד נכון..והעיקר שהלב נפתח אט אט,שלי ושלנו.
ברור לי שהתהליך שאנו עושים בחיבור המחודש לליבינו דרך פחדינו,פועל גם על הסביבה.
וברור לי ,שפתיחת ליבך לעצמך,תאפשר לאחיך קלות והשראה לפתיחת ליבו לעצמו….וכשזה יקרה…הוא יראה את הבני אדם שבפלסטינים,גם בלי שתדברו מילה על זה.
אהבה…ושוב תודה אורי על המרחב המאפשר..

]]> by: אורי אילון http://meta7.net/uri/69.html#comment-330 Wed, 27 Feb 2008 12:22:01 +0000 http://meta7.net/uri/69.html#comment-330 שאלת שאלה גדולה. אני זורק כמה כיוונים - אחד זה לבדוק מה השורש של הפחד (שעומד בבסיס כל גזענות). לדבר על הפחד עוזר לפעמים גם להתגבר עליו. אופציה שנייה זה לשכנע אותו להשתתף באחת מהסדנאות של מפגש יהודים-פלסטינים בנווה-שלום. מומלץ. אפשר גם פשוט לספר לו מהחוויה שלך מהפילגרמיג' או מענתא. הסוג הקשה ביותר עבורי לויכוח פוליטי הם הגזענים במודע. אלה שהופכים את שנאת הערבים לאידיאולוגיה. עם אלה (המתרבים בשנים האחרונות) אפשר לדבר אולי על גזענות בכלל ומה קורה כשהיא מופנית לאחרים כמו נשים, הומואים, יהודים... לא יודע. הסוד הוא להתחבר לקירבה שביניכם וליכולת שלך להכיל אותו וליצור דיאלוג שהוא מעבר לויכוח פוליטי. לספר לו פשוט למה את מרגישה אחריות לשנות את המציאות. ברמה של ויכוח פוליטי לגוש שלום יש באתר שלהם רשימת שאלות ותשובות שימושית. שאלה גדולה - איך משנים את המצב במזרח התיכון? שאלת שאלה גדולה. אני זורק כמה כיוונים - אחד זה לבדוק מה השורש של הפחד (שעומד בבסיס כל גזענות). לדבר על הפחד עוזר לפעמים גם להתגבר עליו. אופציה שנייה זה לשכנע אותו להשתתף באחת מהסדנאות של מפגש יהודים-פלסטינים בנווה-שלום. מומלץ. אפשר גם פשוט לספר לו מהחוויה שלך מהפילגרמיג’ או מענתא. הסוג הקשה ביותר עבורי לויכוח פוליטי הם הגזענים במודע. אלה שהופכים את שנאת הערבים לאידיאולוגיה. עם אלה (המתרבים בשנים האחרונות) אפשר לדבר אולי על גזענות בכלל ומה קורה כשהיא מופנית לאחרים כמו נשים, הומואים, יהודים… לא יודע. הסוד הוא להתחבר לקירבה שביניכם וליכולת שלך להכיל אותו וליצור דיאלוג שהוא מעבר לויכוח פוליטי. לספר לו פשוט למה את מרגישה אחריות לשנות את המציאות. ברמה של ויכוח פוליטי לגוש שלום יש באתר שלהם רשימת שאלות ותשובות שימושית. שאלה גדולה - איך משנים את המצב במזרח התיכון?

]]> by: מיכל נ. http://meta7.net/uri/69.html#comment-324 Sun, 24 Feb 2008 07:59:00 +0000 http://meta7.net/uri/69.html#comment-324 לתנות דלותה הזוהרת.. הרגשתי הרבה אהבה ותקווה בפוסט הזה. תודה רבה שהבאת את הסיפור לתודעה. תודה לך ולאנשים שנאבקו , אני מודה לכם על כל התקווה הזאת שאפשר לשנות את ההיסטוריה. ועכשיו אני מרגישה שגם לי יש אחריות. ואני קצת משתפת מעולמי האישי: איך אני משכנעת את אחי היקר והאהוב להפסיק לדבר על טרנספר? איך אני גורמת לו לראות את האנשים שמאחורי המילה "פלסטינים"? איך? לתנות דלותה הזוהרת..
הרגשתי הרבה אהבה ותקווה בפוסט הזה. תודה רבה שהבאת את הסיפור לתודעה.
תודה לך ולאנשים שנאבקו , אני מודה לכם על כל התקווה הזאת שאפשר לשנות את ההיסטוריה. ועכשיו אני מרגישה שגם לי יש אחריות.

ואני קצת משתפת מעולמי האישי:
איך אני משכנעת את אחי היקר והאהוב להפסיק לדבר על טרנספר? איך אני גורמת לו לראות את האנשים שמאחורי המילה “פלסטינים”?
איך?

]]>