מהו פורום?
18/01/2008 - 16:59 מאת אורי אילון
כל יום למשך כשעה יושבות קבוצות שונות בתמרה במעגל ומזמינות את חברי הקהילה לקפוץ פנימה. מי שנכנס אמור לתת “הופעה” (עם מחיאות כפיים בסוף!) שתבטא את הרצון שלו ליצור קשר, ללמוד, לדבר, לבטא את המטען הרגשי האישי ו/או מחשבותיו לגבי מצב ספציפי המתקיים בהווה שלו.
לצידו של מי שקפץ פנימה עומדת המנחה שתומך בתהליך הביטוי על-ידי התערבות מידי פעם בצורת שאלות או משימות, כמו למשל: לשאת תפילה שתגדיר את הכמיהה, לאמץ את נקודת המבט ההפוכה לנאמר ולהציגה בצורה משכנעת, לבטא את הדברים בריקוד או בקול… מטרתה של המנחה היא להרחיב את המודעות של המופיע ושל הקבוצה ולשמור על תהליך הביטוי חי, יצירתי, ממוקד ואותנטי.
הדובר מוזמן להפסיק לדבר על הדברים שבלבו אלא להציגם באופן תאטרלי במלוא הווייתם או באופן מוקצן. לעיתים הדיאלוג הפנימי מובא בצורה כזו שגורמת לכל הסובבות לצחוק שכן ההומור הקוסמי של המלודרמה הפנימית שלי יכול לגעת בכולם. הקבלה שמעוררת חשיפתם של הפחדים והסודות הכמוסים יעוררו בדרך-כלל את השאלה לגבי האנרגיה הרבה המושקעת בהסתרתם ובהדחקתם. לפעמים הופעה בפורום תאפשר לי גם לראות את הרבדים הסמויים העומדים מאחורי מחשבות, רצונות ורגשות שלי.
המעגל מסביב מחוייב לשקט והזכות להגיב ניתנת רק בתום ההופעה, כשהאדם שעמד במרכז חוזר לשבת במעגל, בצורת “מראות” – הבעה קצרה וממוקדת של תחושות, מחשבות או שיקופים בעקבות ההופעה. מראה אינה אמורה לייעץ לאדם מה לעשות או להביא את הסיפור של נותן המראה. מראה היא מתנה שאני מעניק בניסיון לתמוך בתהליך של מי שהופיע ולעורר את תשומת לבו לרבדים שונים שניתן היה לראות בהופעתו או בהתנהגותו גם מחוץ לפורום. לפעמים המראות יהיו מחזקות ומעודדות, ולפעמים כאלה שמציעות נקודת מבט שונה מזו של הדובר.
הדיבור במראות, כמו גם דבריו של הדובר על פלוני היושב במעגל, שומרים על שימוש בגוף שלישי (”הוא” ולא “אתה”) כדי למנוע הזדהות (לשמור על כך שהסיפור הוא של הדובר ולא סוג של דיאלוג) ותגובתיות (כלומר הנטייה להגיב באופן אוטומטי לפני מתן אפשרות לדברים לשקוע). ההיצמדות למצב רגשי מתרופפות בעזרת מתן העדות והמשחק המודע המאפשרים לחדד את הבהירות ולתרגל את עומקה של המודעות שלנו ללא השיעבוד לעולם הרגשות ההפכפך. כך אני מגלה שאני לא רק הכעס או הקנאה או האגו שקיימים בי ושהדרך בה אני מגיב היא רק אפשרות אחת מיני רבות. כשהמראות מסתיימות המרחב שבתוך המעגל נפתח שוב למופיע הבא. בכל פורום יכולים להופיע בין אדם אחד לבערך ארבעה. קבוצה נוחה לניהול פורום יומיומי תמנה בערך 20.
זוהי דרך יצירתית עבור קבוצה בעלת חזון משותף ליצירת מרחב בטוח לשיתוף שבו מתאפשרת העלאה של המודעות של היחיד ושל הקבוצה. בבסיס הפורום עומדת המחוייבות האישית והקולקטיבית לאמת, אמון ושקיפות. ברקע הפורום עומדת התפיסה כי כדי להגיע לשלום והרמוניה בעולם יש ליצור שלום והרמוניה גם בינינו לבין עצמנו ובין גברים לנשים. כלומר, כדי שהאהבה החופשית לא תישאר סיסמא ריקה מתוכן, וכדי לשמור עליה חופשייה מפחדים באמת - יש לפתח ולהשתמש בכלים חדשים לתקשורת כמו הפורום המתמירים את האישי לאוניברסלי. אני מגלה שלא רק לי יש המחשבות או הבעיות הללו, אלא מדובר במחשבות או בעיות שהאנושות כולה מתמודדת איתן באופן אינדיבידואלי מודחק ומצונזר. מכאן שפתרונן עשוי להביא לפתרון בעיה עולמית.
המעצורים והצנזורה מתרופפים בזכות אווירה מגוננת ולא שיפוטית של דאגה וקבלה מצד הקבוצה. הדבר מאפשר ביטוי של מחשבות ורגשות שכמעט אף פעם לא מוצאים ביטוי בחיי היום-יום אבל מודחקים מתחת למעטה של פחד מדחייה או שיפוטיות. כך הקבוצה כולה הופכת למודעת למה שהיה רק בתודעתו או בתת-המודע של האדם. לכן הפורום הוא כר להפתעות וללימוד משותף. המטרה אם כן איננה פתירת הנושא אלא ניסיון לחשוף את מהותו ומורכבותו של האדם והנושא שהביא, ומתוך כך ללמוד על עצמנו ועל העולם ולשנות את עצמנו ואת העולם.
* הניסיון לכתוב מאמר על הפורום הוא בעייתי כי יש צורך בדוגמא חיה כדי להבין את הכלי הזה. כך גם הניסיון לחקות פורום על סמך הכתוב כאן איננו מומלץ שכן יש צורך בניסיון רב כדי להנחות פורום וכן בלימוד ואימון של חברי וחברות הקבוצה בנושאים כמו אמת, אמון ושקיפות.
ציטוט מתוך מאמר של הרב אוהד אזרחי על תמרה:
אני אישית ראיתי נפלאות בפורומים שבהם השתתפתי, באמת. ראיתי נושאים בעלי פוטנציאל נפיץ ביותר שעולים בפורום, ועוברים דרכו שינוי והַתְמָרָה. יש משהו במעגל הזה, ובפרט כשהוא מונחה על ידי מנחים מנוסים ובעלי רגישות אנושית גבוהה כמו סבינה, למשל, שחותר אל האמת האנושית-מאד שבלב, ויש בו חמלה רבה ויכולת ריפוי.
לולי הפורום והמשמעת הקבוצתית העצומה שמביאה אותם להתייצב בדיוק בזמן לתהליך של שעה ורבע מדי יום ביומו לא היתה יכולה תמרה להתקיים. הרגשות העזים היו מפרקים אותה כבר מזמן לחתיכות, כי בתמרה מותר לאדם להיות באינטימיות מינית עם מספר אנשים בקהילה, והכל נעשה בשקיפות מלאה, ללא סודות וללא בגידות. הכל פתוח על השולחן.
הפוסט הזה נכתב ביום Friday, 18 בJanuary 2008,
בשעה 16:59,
והוא שייך לנושא תמרה
.
את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0.
אפשר להגיב על הפוסט כאן בבלוג הזה, או לשלוח טראקבאק מבלוג אחר.
Powered by FireStats
20/01/2008 בשעה 08:10
אחרי טיול בין ירוקים ירוקים. היית אוהב לראות איך הדור הבא מטפס על שיפוע המקלט. כאילו זה גן השעשועים הטוב ביותר, ולא מבנה ביטחון. אתמול אמיתי רצה לפתוח בקלפי תהילים. הוא שאל מה יהיה גורל כדור הארץ בעוד שלוש מאות שנה. יצא לו קלף הפוך של “והיה כעץ שתול על פלגי מים”. הוא הבין שזה מאד גרוע שהקלף הפוך. ושלא יהיו מים נקיים ולא יהיו עצים. אז הוא שאל מה צריך לעשות וממה צריך להמנע. יצא לו שמה שצריך לעשות זה “שמרני כאישון בת עין” שצריך לשמור על כדור הארץ כאילו היה הדבר היקר ביותר. וממה צריך להמנע? נשאלה השאלה. והקלף שיצא הסתיים במילים “מעתה ועד עולם” ואמיתי לא הבין, אז הוא שאל אותי מה זה אומר, והסברתי לו שצריך להמנע מלחשוב שמה שיש עכשיו ישאר כמו שהוא מעתה ועד עולם. שצריך להמנע מהשאננות. אמיתי כל כך נהנה שהוא ביקש היום לפתוח עוד קלף, פשוט כדי לקבל השראה ליום הזה… יש דור המשך למטיילים, למטפסי המקלטים, ולפותחי הקלפים…
תודה על התיאור של הפורום. תיאור יפה. אולי נקריא את זה כהקדמה לפורום הבא ביום הקהילה שלנו. האיר את עיני הרעיון להציע למי שבפורום להציג את העמדה ההפוכה.
ועכשיו לעינייני היום. יש הרבה עבודה על הקלפים שכבר נמצאים בפתח בית הדפוס.
20/01/2008 בשעה 18:09
אתה רואה, כשאתה מסביר לאט וברור (וגם רהוט)…. אני מבין!
יישר כוח!
אוהב אוהב אוהב…
וכבר מתגעגע.
תחזיק לנו אצבעות, אנחנו מחכים לחסידה בכל יום…
אם אתה רואה אותה מעל תמרה, תן לה זריקת כיוון.
20/01/2008 בשעה 23:25
שי - כן, יש כאן באיזור חסידות רבות ואני מדמיין אותן נודדות לכיוונכם. בהצלחה וחיבוק למיטל.
מבט מיוחד על איך מביאים ילד לעולם בתמרה:
http://www.free-earth.net/birth/birth-final3.swf
אמה - תודה על התמונה הזו של המשחק על המקלט והסקרנות של אמיתי לתבונת הקלפים. היום הנוער העבירו את ה”מטינה” (הרצאה של יום ראשון) ויצרו מרחב סקסי, מהפכני, חכם ומרגש. הם קראו סיכומים אישיים של קורס האהבה שהיה להם עם סבינה בעשרה ימים האחרונים. יצאתי מהאוולה עם תחושה שלדור הבא יהיה הרבה יותר קל להתמודד עם האתגרים שאנחנו כל-כך עסוקים איתם.
21/01/2008 בשעה 12:25
האמת - מדהים.
ממש כמו במרכז ללידה טבעית בתל השומר…..
חבל שהחיים והמציאות היום-יומית קצת יותר מורכבים.
תודה על החיבוק… אעדכן כשתבוא השעה.
29/01/2008 בשעה 22:47
וואו…הגעתי לבלוג שלך דרך מיכתב של אוהד…ואני ממש ממש מודה לך שאתה משתף בבלוג פתוח.אני שהרעיון/ניסיון/האומץ של תמרה נוגעים עמוק בנישמתי ולא מוצא כרגע את עצמי נוסע לשם שמח ולומד דרך הניסיון שלך…
אשמח להמשיך ליקרוא ולהגיב …
בתודה ומברך אותך בזמן של אומץ ותשוקה ל…
בבקשה דש לאחי תמיר
09/08/2008 בשעה 22:19
[…] יותר מ- 400 איש ואישה התקבצו מ- 21 מדינות בעולם כדי למצוא את השינוי שצריך להתרחש בעולם ובעצמנו. בתמרה היו כאלה שהאמינו שהמידע שיצטבר באירוע יכול להביא לסוף המיידי והמוחלט של המלחמות בעולם. עבור חלק מבני הנוער שלקחו את האחריות להפקת האירוע – היתה זו משימה קשה מידי. חלקם פשוט קרסו בדרך ליולי. אני רושם בשולי המחברת: לפעמים חזון יכול להיות גדול מידי, תובעני מידי, בשמיים מידי. ובכל זאת, בערב שבת בפרדייז פלייס, כששירים מבילעין התערבבו עם “שלום עליכם מלאכי השלום”, עם שירים שמחים ממקסיקו וקורעי לב מיוון - משהו בי מצא מרגוע. וכשארננד האינדיאני (אינדיאני זה פוליטיקלי קורקט?) סיפר על מסורת עתיקה של להימנע מתגובתיות, להתכנס מידי יום לסוג של פורום, ועל ה”וינטגטה” בשבט הלקוטה שהם גם זכר וגם נקבה ולכן נחשבים לקדושים – משהו בי התערבב. […]
27/10/2008 בשעה 23:25
[…] מרקוס אומר שלעלות על ההיי-ויי זה כמו לעלות על הגלובליזציה, אז אנחנו סוטים לארוחת צהריים בדרך עפר צדדית בין עצי זית לשדרת תאנים. אחרי שמילאנו את הבגאז’ במתיקותן של התאנים (מים גנובים ימתקו) המכונית נתקעת בבוץ. בזמן ניסיונות החילוץ האמיצים שלנו הבוץ מגיע עד הברכיים, מרקוס, שהוא בחור מצוחצח מגרמניה, מזכיר את המראה שקיבל בהופעת הפורום האחרונה שלו – להתחיל להתעסק בבוץ (וגם בחרא של שירותי הקומפוסט). חזרה לאמא אדמה. […]
16/04/2009 בשעה 18:21
[…] אחר כך ישבנו על כוס מיץ תפוזים וניסיתי לענות על שאלתו בדבר החסרונות של תמרה. אבא שלי היה מוטרד מאוד מרמת החיים (לינה באוהלים, שירותי קומפוסט, אוכל פשוט…) אבל גם הבין שאיכות החיים חשובה פי אלף (כך אמר) מהתנאים החומריים. אהבתי שהמסר בדבר מותר הרוח מן החומר עבר באמצעות מראה הפנים המאושרות שמסביב. אותי לא מטריד לישון עם 20 באותו חדר אבל כן מטריד אותי, בכלל בחיים, הפער בין מה שאומרים למה שעושים. בתמרה זה בולט בעיניי בעיקר בתחום של האהבה החופשית (מעטים כאן המודלים לזוגיות אלטרנטיבית שלמה ועמוקה) אורח חיים בר קיימא (קניית מזון מבחוץ, שימוש באנרגיה לא מתחדשת ותלות כלכלית במערכת הקפיטליסטית) וגם התמכרויות (שוקולד, קפה, אלכוהול, סיגריות מרגרינה ומוצרים מן החי). פאטץ’ הקשיב ואמר שלו שחסר קצת הלצות, רוח שטות יצירתית פורצת גבולות ביום יום (ולא רק בפורום). […]