החיים כנמשל

6 תגובות לפוסט ”ברכת הדרך“

1. מאת גלעד:
   30/09/2007 בשעה 18:44

   בהצלחה

2. מאת רענן פורשנר:
   06/10/2007 בשעה 12:09

   אורי, בהצלחה!

   נ.ב. הפאנזין החדש שלך נמצא בסלון?

3. מאת מיכל:
   08/10/2007 בשעה 12:42

   חזרת כבר? תתחדש על הבלוג

4. מאת אורי אילון:
   10/10/2007 בשעה 00:23

   המלצה להורים לעתיד: מתנו את השימוש בשמות “גלעד” ו”מיכל” בבואכם להדביק שם לילדיכם החדשים. זה מבלבל.
   גלעד אחי, אתה מאסטר בתגובות של מילה אחת.
   מיכל ידידתי הותיקה והאהובה, תודה. אשוב בנובמבר לשבועיים ואז אעזוב לשנה וחצי בפורטוגל. אללי.
   רענן היקר בעל השם הרענן, טוב לפגוש אותך ככה במרחב הזה. למיטב ידיעתי (הייתי בכוכב אחר) את פאנזיני אפשר למצוא בסלון (תמורת 5 ש”ח!), אלא אם כן אני מוחרם שם בשל המאמר שפירסמתי גם כאן שמספיד בטרם עת את המקום האהוב עלינו.

5. מאת יוסי:
   10/10/2007 בשעה 14:10

   אתה לא מוחרם בסלון, נכון ליום ראשון שעבר. אולי בגלל הכסף (הפנזין שלך פופולרי מאד!) אולי בגלל שלא רוצות להחרים, וחשוב לנו לשמור על יחסים טובים עם א/נשים טובים כמוך. אם היתה סיבה להחרים את הפנזין זה היה בגלל השמועות הלא מבוססות שפרסמת בו (שאני מבינה איך הן קשורות לנושא הפנזין שלך, הן רק לא קשורות למציאות) ולא בגלל אבחנותיך על מצבו של הסלון, שהוא אכן קשה כרגע.

6. מאת אורי אילון:
   10/10/2007 בשעה 17:18

   היי יוסי. קיבלתי אי-מייל עצוב מאחת הפעילות בסלון שנפגעה מהמאמר שלי, לא רק בגלל האיזכור (המיותר) של השמועות הלא מבוססות אלא בגלל אבחנותיי על מצבו. “במקום להתמודד עם הקשיים ולעזור במלאכת השיקום בחרת להספיד” היא כתבה לי בכאב. “הרגשתי שאתה כותב ממקום קר ושיפוטי” היא המשיכה. וגם - “אתה בורח לקהילות אחרות בארצות אחרות”. כל אלה לא מצדיקים להחרים את פאנזיני אבל לאור ההיסטוריה והאמוציות העזות בסימטה האלמונית - אני מודה שהיה בי חשש (לא מבוסס). מאושר לשמוע שלא. מאושר לשמוע שהפאנזין פופולרי ושעדיין זוכרות לי חסד נעוריי. מאחל ומתפלל לשינוי משמעותי בעקבות סוף השבוע שרוסנה מארגנת. הלוואי והייתי יכול לבוא אליו - ללמד וללמוד.

לכתוב תגובה