החיים כנמשל

15 תגובות לפוסט ”חודש טוב“

1. מאת מוטי רשף:
   02/09/2008 בשעה 09:38

   שוב ושוב חוזר להיות לחוות ולהרגיש בעזרתך….המילים הכנות הביטוי והלב הרחב שיודע לבטא ולעורר….
   אורי יקר ואהוב מודה לך מאד על האפשרות שאתה נותן לי ולו רק בעזרת הבלוג הזה..
   שתדע שאני קורא נושם מתפלל…איתך באופן קבוע…
   תודה תודה תודה…..
   ובבקשה העבר חיבוק מלא געגוע ואהבה לאחי/אהובי תמיר

2. מאת עומר ג.:
   03/09/2008 בשעה 11:12

   כתבת “אלול בעין כרם. איך זה נראה?”
   אלול בעין כרם הוא ענבים שלא נגמרים, ותאנים (שצריך לקחת בזמן לפני שהן הופכות לעיסה על הרצפה) ורימונים (גם איתן צריך למהר לפני שהתולעים ישיגונו..).
   ומעיינות, ואנשים שמחפשים דירה…
   ולגלות פתאום שבחמש וחצי בערב כבר לא כל-כך חם.
   ושאפילו זרם התיירים קצת שכך.
   ובאלול כמו בכסלו, אייר ושאר חודשי השנה- פעמוני כנסיות וחתולים מתלטפים.
   לא יודע כמה זה מצליח לעבור. מה שבטוח, תמרה מצליחה לעבור מתיאוריך באופן חי עד מאד.

   עומר
   עין כרם
   (כותב כאן לראשונה, קורא- ממש לא לראשונה)

3. מאת אורי אילון:
   04/09/2008 בשעה 22:19

   חיבוק חזרה אליך מוטי ופליאה גדולה על הדרכים שלנו שמצטלבות בהפתעה…

   לעומר - עכשיו אני סקרן לדעת מי אתה. זה שכתב את השיר “בתוך”, זה שבילה בקפריסין, או זה שעוזר לבעלי-חיים?
   כך או כך או כך. תודה גדולה על התזכורת לפתוח את הרימונים שהתגבשו ועל התזכורת של איך זה בעין-כרם, בירושלים הכבושה והמשוחררת, ועל התזכורת שלפעמים יוצאת לי ככה שאלה על “אלול בעין כרם” ואני חושב שזה בגלל מיקה קרני וזה בכלל בגלל עומר שאני לא מכיר.

4. מאת רוסנה:
   04/09/2008 בשעה 22:51

   אורי, ריגשת אותי. אתה הופך למורה ולאבא שחלמת להיות.
   זכור את מה שגור תמיד היה אומר:רוב הצמחים שנראים לנו עשבים שוטים הם גם כן צמחי תועלת. מעריכה ואוהבת, רוסנה

5. מאת עומר ג.:
   07/09/2008 בשעה 11:09

   הי אורי,
   לשאלתך- שלושתם (-:
   אם כבר הזכרת שירים, הנה לינקים לשירים יפים של יעל ברדה - על עין כרם ועל עוד כמה דברים: http://stage.co.il/Stories/537220281
   http://stage.co.il/Stories/478771

   עומר, שגר בבית בד שהיה שייך לפלשתינים עד 48′
   עין כרם

6. מאת אורי אילון:
   07/09/2008 בשעה 18:20

   וואו. הייתי צריך לנחש ששלושתכם זה אחד.

   בתוך עיגול מגיר שצייר המורה על הלוח כתובה המילה “מציאות”
   http://stage.co.il/Stories/189839

   אהבתי. מקווה שהלינק לא מהווה אאוטינג קיצוני מידי.
   אז מה בינינו עומר? רק גוגל או אולי ארבע מיטות?

7. מאת גלעד:
   08/09/2008 בשעה 11:51

   “לא נוכל להפסיק שנאה באמצעות שנאה
   שנאה ניתן להכחיד רק באמצעות האהבה
   וזהו חוק טבע”

   הבודהא (Dhamapada)

8. מאת עומר ג.:
   10/09/2008 בשעה 03:33

   הי,
   לא הבנתי למה אאוטינג, וגם לא את השורה האחרונה…(אולי גם זה ציטוט משיר שאני לא מכיר?)
   אבל בכל אופן תודה רבה על המחמאה לגבי השיר (-:
   עומר

9. מאת אורי אילון:
   10/09/2008 בשעה 11:40

   לגלעד - לא הבנתי למה בפוסט הזה מתייחס הבודהא.

   למה אאוטינג - כי פתאום שם אנונימי הופך לבעלים של שיר וזהות מסויימת.

   מגוגל אפשר לדעת שהיית “שבוי” בקפריסין, שאתה פעיל למען זכויות בעלי-חיים ושכתבת שירים ועוד למגירה הוירטואלית. “ארבע מיטות” זה מה שאומרים שיש בין כל שני גברים בקהילה ההומואית בישראל או בתל-אביב. כלומר, אם תיקח שני בחורים שלא מכירים אחד את השני ותחקור קצת לעומק תגלה שמפרידות ביניהם מקסימום ארבע מיטות. זאת אומרת שהבחור הראשון שכב עם מישהו ששכב עם מישהו ששכב עם מישהו ששכב עם הבחור השני.

   ואני דווקא השתמשתי במושג הזה כאן כדי לבדוק איך אתה הגעת לבלוג. לפעמים אני חושב שזה מרחב משפחתי כמעט ושוכח את הפומביות המופקרת כמעט. והשאלה היא - האם אנחנו מכירים גם מחוץ לבלוג, או - איזה “מיטות” הביאו אותך לכאן?

10. מאת עומר ג.:
    10/09/2008 בשעה 15:10

    אוקי הבנתי..
    אגב לגבי המגירה הוירטואלית- חשוב לציין שיש בה קטעים שכתבתי עד לפני חמש שנים, ימי התיכון פלוס מינוס..אז אני לא מתחייב על האיכות. קטעים חדשים יותר לא פורסמו עדיין בשומקום.
    לגבי “המיטות”- קניתי בסלון מזל וקראתי את הפנזין שכתבת, ואז את השני, והשלישי…ומשם הגעתי לבלוג. כן, אתה יכול לקחת את זה כמחמאה..

11. מאת עומר ג.:
    10/09/2008 בשעה 15:13

    משום מה זה לא פירסם את שתי השורות האחרונות של התגובה שכתבתי, שהן:
    אני לא חושב שיצא לנו להכיר עדיין
    עומר

12. מאת גלעד:
    11/09/2008 בשעה 08:23

    שאלת:
    “לגלעד - לא הבנתי למה בפוסט הזה מתייחס הבודהא.”

    אני משתמש בבלוג שלך כבמה לדברים שמעוררים אותי באותו זמן (שבוע, יום - תלוי בתדירות העדכונים שלך).
    כך אני יכול לשתף אותך במה שמעניין אותי באותו הרגע.
    לא תמיד זה קשור לפוסט (למרות שבד”כ אוכל למצוא קשר עקיף).
    בכל מקרה, הציטוט הספציפי מתאים (כך נראה לי ) לכל פוסט שתכתוב בכל נושא, שהרי זו מהותו, מהותך (?)
    אני מקווה שזה בסדר מצדך.

    ודרך אגב- גם אני מתייחס לבלוג כאל מרחב משפחתי.
    אחיך

13. מאת אורי אילון:
    13/09/2008 בשעה 17:06

    עומר - נעים להכיר. מאוד נעים. אפילו מרגש לגלות אדוות מהפאנזין. אשמח להיפגש אולי אי שם באירופה או בארץ הקודש בדצמבר.

    גלעד - ברוך תהיה בבלוג שלי שהוא גם של המשפחה שהוא גם שלך שהוא גם של כלל ציבור קוראי העברית ומחוברי האינטרנט.
    כשאתה מביא ציטוט זה תמיד עוד יותר נחמד להוסיף הערה כמו “וזו לדעתי מהות החיים שלך כפי שהם משתקפים בבלוג הזה” או שאלה כמו “האם אתה מסכים שזו תמצית מהות החיים?”. אבל לא חייבים.

14. מאת גלעד:
    14/09/2008 בשעה 22:00

    איזה כיף שלא חייבים

15. מאת עומר ג.:
    21/09/2008 בשעה 06:22

    לגבי הפגישה- בשמחה. ככל הנראה היא תיאלץ להיערך בישראל ולא באירופה…
    (-:

לכתוב תגובה